|
הדיון בחשיבותו של הגורם האנושי בבטיחות נובע מחלקו הרב של גורם זה בגרימת תאונות עבודה.
למרות ההשקעה הרבה בשיפור תנאי הסביבה, במיגון מכונות, בציוד מגן אישי ובהדרכת עובדים, עובדים רבים מתנהגים בצורה לא בטיחותית ונקלעים למצבי תאונה או כמעט תאונה.
עלות תאונות עבודה במשק הישראלי נאמדת ב 11 מיליארד שקל בשנה! (עלות ישירה ועקיפה).
לגבי כ - 95% מהתאונות ייקבע בסופו של דבר שהן נגרמו בשל "הגורם האנושי".
שינוי התנהגות בטיחותית של עובדים אינו מובן מאליו.
כל עובד, מסגל לעצמו סט של התנהגויות, בחלקן שגויות, שעלולות להביא אותו, בצרוף תנאים נוספים (עובדים אחרים, סביבה) למעורבות בתאונת עבודה ולנזקים בגוף וברכוש.
טיפול בגורם האנושי מאפשר לבחון את דפוסי ההתנהגות השגויים, לנתח את הגורמים להם ולאמץ התנהגות אחרת שתפחית את הסיכוי לתאונה ואת הסיכון שבעבודה.
שינוי התנהגות עובדים חייב לבוא בד בבד עם שינוי תפיסת תפקיד של הממונים הישירים עליהם המנהלים אותם – מנהלי מחלקות/ אגפים/מנהלי משמרת וראשי צוותים.
מתוך התפיסה שבטיחות ומקצועיות חד הם, חשוב לפתח את בעלי התפקידים הניהוליים כאחראים על הבטיחות, כמחנכים, מדריכים וכמשמשים דוגמא אישית.
דיבור בשפה אחת, ברורה ואחידה יצור תרבות ארגונית שבה הבטיחות היא ה"ביזנס" של כולם.
|
